זבובים

זבוב. בסך הכול זבוב. כמה נזק הוא כבר יכול לעולל? אם שואלים את חזי חזיז, מקבלים תשובה מפתיעה מאוד.
חזי (יחזקאל) חזיז היה ילד פלא, שפתר תרגילי חשבון במהירות שיא, שזכר בעל פה פרקי תנ"ך, שקרא אנגלית-צרפתית-ארמית-לטינית והבין גם גרמנית ורוסית, והראש שלו היה תמיד מלא ברעיונות ובהמצאות. אבל מגיל צעיר, הוא היה מוטרד.
ככל שגדל, התמקד העיסוק של חזי בסוגיה אחת: מה יעלה בגורלו של כדור הארץ? הוא מתחמם, משאבי האנרגיה שלו הולכים ואוזלים, ואיש, כך נדמה, לא רוצה לשמוע על האסון המתקרב. אבל חזי לא הפסיק לשמוע.
בגיל 26, בלי עבודה ובלי זוגיות, חי מקצבה ששולח לו הדוד מאמריקה ומתרומות פה ושם מהסבתא והדודה, הוא מקדיש את כל כולו לרעיון שלו להצלת העולם: הפקת אנרגיה מתעופת בעלי חיים. לעזרתו נרתמים מוכר ספרים זקן, שמאתר לו ספרים עתיקים; אמן חובב וודקה, שרוצה להסתפח לצד הטכני של הפרויקט המהפכני; ומשוררת אחת, שהוא מכיר, ואולי בעצם לא?
שקוע עמוק במימוש חזונו, מנסה חזי להתנער מהמתרחש סביבו. מדמי ועד הבית שלא שולמו, מקו הטלפון שנותק, ובעיקר – מהנעשה בנפשו פנימה. זו הנפש שהוא ממאן, או שמא חרד עד אימה, מלהקשיב למאווייה האמיתיים. וככל שפרויקט האנרגיה מתקדם, כך מתעלם חזי מהדי צעדיה של הקטסטרופה – שתתרגש לא על העולם כולו אלא על עצמו.